מפגש בספריית כרכור

אתמול הייתי במפגש סופרת בספריית כרכור. ספריית כרכור תמיד מרגישה לי כמו ספריית הבית שלי כפי שהספרייה המרכזית בהרצלייה מרגישה לי כספריית בית ילדותי ובגרותי.
בכלל, אם תחשבו על זה יש משהו מנחם ומחבק בספריות הציבוריות.
מגוון הספרים נותן מענה לצרכים המשתנים עם ההתבגרות והסיטואציות בחיים.
בילדותי אהבתי את קופיקו,דנידין ושותפיו,
כשהייתי עסוקה בהתבגרות ובשאלה מי אני ומה יצא ממני,אהבתי את הספרים של הרמן הסה בצד הספרים של אן מאטר.
כשהייתי עסוקה באבל,רדפתי אחרי הספרים של יהודית הנדל, בעת המלחמה חיפשתי דווקא ספרים קלילים ומצחיקים לאסקפיזם טהור.
יש גם משהו מחבק אצל הספרניות. אהבתי את הספרניות בהרצליה שתמיד שמרו לי ספרים ,בהתאם למצב הרוח שלי, מבלי להביע דעה או למתוח ביקורת אם הספר לגילי או לא. כשהגענו לכרכור לפני כ 30 שנים,הכרתי את דליה, יעל וחנהלה. ספרניות מקסימות בספריית כרכור. חתיכת חיבוק קיבלתי מכל אחת מהן. דליה הייתה עם ים של סבלנות. כל מתלבט.ת באיזה ספר לבחור, היה זוכה בטיול בין המדפים עמוסי הספרים,שליפת ספרים והסבר על תוכנו של כל ספר. עד עכשיו אני לא מבינה מתי היה לה זמן לקרוא כל כך הרבה ספרים ומהיכן הסבלנות.
כשכתבתי את הספר " חברות עם שחר", עינת פגשה את דליה הספרנית שהמליצה לה על ספרים שעושים מצב רוח טוב . כן, זו דליה.😊
שנים לאחר מכן דליה יצאה לגמלאות כמו גם חנהלה ויעל ואת מקומן תפסה אפרת עם צוות חדש. כמה שמחתי להיווכח שאפרת ממשיכה את הרוח והאווירה הטובות בגוון היחודי שלה. כמה אני שמחה להיכנס לספרייה ולראות שכל מי שמגיע, מחייך, כי זו האווירה. אווירה של חיוך,רוגע ואינטימיות . אווירה של בית.
אתמול הגעתי לספרייה כסופרת. למען האמת חששתי. חששתי שאף אחד לא יגיע, כי בתכלס, כמה ילדים קוראים היום? כמה ילדים יסכימו להגיע לספריה למפגש עם אורה קרופיק? ( מי זאת?!) ועוד בשעת ערב?
כל החששות קפצו מהבטן ללב ומהלב לגרון. הקול הקטן אמר לי " לא יגיעו, אל תצפי" . ככל שניסיתי להשתיק אותו,הוא דווקא התעצם. הקיץ של אביה, הקיץ של אביה זימזם הנודניק.
הגיעו? לא הגיעו?
הגיעו. הגיעו ועוד איך!
דליה הספרנית המיתולוגית הגיעה, הפתיעה ושימחה את ליבי, אלינור הנחמדה, האחראית על אירועי הספריות הגיעה, אפרת הייתה.
טוב, לא רק הן. הגיעו הרבה ילדות וילדים ( כן, כן,גם בנים ), אמהות וסבתות.
קמטי החשש שלי התחלפו בקמטי חיוך והקלה. החדר התמלא לא רק באנשים וילדים, אלא גם באווירה.
אווירה נינוחה כמו מפגש חברים בבית קפה בלי ...קפה. היו שיחות, שאלות, חיוכים, הנהונים. הייתה שותפות נעימה להבנת תהליך כתיבת ספר ובחירת הנושאים. הגעתי לספרייה חוששת ויצאתי נרגשת עטופה בשלל חיבוקים נעימים מכל מיני צבעים.
מסקנה: אל תאפשרו לשום נודניק לזמזם לכם.
מחר,יום חמישי ,אגיע ליריד הספרים בפרדס חנה. אשמח לראותכם. ❤️